קרע בהמסטרינג

גיד ההמסטרינג ותפקידו

גיד המסטרינג המקורב הוא גיד ארוך ועבה הממוקם בחלק האחורי של הירך. הגיד מחבר שלושה שרירים (שריר הירך הדו-ראשי, השריר החצי-קרומי, השריר החצי-גידי) שמתחברים בצד אחד לישבן ובצד השני לשוק, בחלק האחורי של הברך. השרירים האלו עוברים בעצם דרך שני מפרקים ומעורבים גם בכיפוף הברך וגם ביישור מפרק הירך. שרירי המסטרינג חשובים ליציבה, הליכה, ריצה, קפיצה ובכלל בתפקוד היום יומי.
בשל מיקומו, לשריר תפקיד משמעותי בפעילויות ספורט רבות, ולכן הוא קל להיפגע, כאשר הפציעות הנפוצות ביותר הן דלקת בגיד המקורב של ההמסטרינג וקרע בהמסטרינג.

מהו קרע בהמסטרינג? ומה גורם לו?
פציעת בשרירי הירך האחורי מתרחשת בעיקר בעקבות פעילות מתיחת יתר העלולה לגרום לקרע בשריר או הגידים של השריר, מתיחת יתר או קרע עלולים להתפתח לאורך השריר או באזור הגיד במקום האחיזה לשלד.
פציעת שרירים בירך האחורית שכיחות בעיקר בקרב ספורטאים העוסקים בענפי ספורט הדורשים פיתוח מהירות וכוח מתפרץ ברגליים ואף שינויי כיוון ותנועה. לדוגמה משחקי כדור שונים כגון טניס, כדורגל, כדור סל, כדור עף, כדורשת, אצנים ובמיוחד ספרינטרים, וקפיצות לאורך ולגובה.

הפציעה יכולה להופיע למרות הקפדה על מערך מתיחות וחיזוקי שרירים מובנה. עם זאת, הכנה לקויה לאימון (חימום ומתיחות), לאות שרירית (Fatigue), וחוסר איזון בין פעולת שרירי הירך הקדמיים (Quadriceps) והאחוריים (Hamstrings) מעלים את הסיכון לפציעות ספורט מסוג זה.

לרוב הגורם הוא כיווץ חזק אשר יכול להיגרם מחוסר איזון בין כוח מול גמישות השרירים בין קבוצת שרירי הירך האחוריים ובין שרירי הירך הקדמיים המכונים יחד כקבוצת שרירי הארבע ראשי – Quadriseps הממוקמים בקדמת הירך ומשמשים לפעולת יישור הברך וכפיפת מפרק הירך ואף פועלים לכיפוף האגן. שרירים אלו יכולים להיות חזקים משמעותית משרירי הירך מאחור וחוסר איזון זה יגרום למתח יתר בשרירי ההמסטרינג. שילוב של שרירי ארבע ראשי חזקים מאוד ושרירי המסטרינג חלשים הם מתכון לפציעת ירך אחורי.
גורמים נוספים הם חוסר גמישות וחולשת שרירים בירך האחורי ובמיוחד כאשר שרירי הירך האחורי נמצאים במצב של תשישות מפעילות יתר או שלא הספיקו להתאושש מפעילות.

קרע של גיד ההמסטרינג היא פציעה שכיחה יחסית אשר יכולה להתרחש בכל גיל.

מה הם הסימפטומים לקרע בהסטרינג? ואיך ניתן לאבחן את הפציעה?

• • כאב חד ופתאומי בירך האחורית.
  • נפיחות ורגישות באזור הפציעה.
  • קושי בכיפוף הברך או הירך.
  • קושי בהליכה וריצה.
  • שטף דם גדול.

קרע בשריר הירך האחורי הוא פציעת ספורט שכיחה ביותר אשר יכולה לבוא לידי ביטוי בדרגות חומרה שונות, מקרע חלקי קטן ועד קרע נרחב.

פציעה בדרגה ראשונה היא הדרגה הכי פחות חמורה ומתייחסת למתיחת יתר של השריר ואו רקמות החיבור שלו ומלווה בכאב מקומי, נוקשות של השריר ולעיתים נפיחות, לרוב תהיה מגבלת תנועה חלקית.

פציעה בדרגה שניה מתייחסת למתיחת יתר עם פוטנציאל לקרעים חלקיים של סיבי שריר ואו רקמות חיבור, הפציעה תגרום לכאב ונפיחות מוגברת באזור הפצוע ומגבלה תנועתית, לעיתים יופיע שטף דם מקומי.

פציעה בדרגה שלישית היא הדרגה החמורה יותר מבין שלושת הפציעות בה מתיחת היתר תגרום לקרע מלא של רקמת השריר ואו הגיד, פציעה בדרגה זו תגרום לשטף דם נרחב ונפיחות, עם רגישות למגע וכאב משמעותי, מגבלה תנועתית ופגיעה ביציבות כתלות בשריר הפגוע.

האבחון נעשה ע"י פיזיותרפיסט המתמחה בפציעות ספורט ובו יתושאל המטופל על מנגנון הפציעה, כלומר האופן שבו קרתה הפציעה, התסמינים ועל ההיסטוריה הרפואית של המטופל. למידע זה ערך רב המספק אינדיקציה למהות הפציעה ולמקור שלה.
בנוסף אבצע בדיקה גופנית-פיזית, בבדיקה זו אעריך את המצב העכשווי של ההמסטרינג. הבדיקה כוללת הערכה של טווחי תנועה ללא כאב ובדיקת כוח.
לאחר בדיקת הכוח, אעריך את גודל השטח הכאוב באמצעות מישוש ידני. ככל שהאזור הכואב גדול יותר, כך הפציעה חמורה יותר והשיקום יימשך זמן רב יותר.

במרבית המקרים של פגיעה בשריר הירך האחורי, אין צורך בבדיקות הדמיה, כמו CT ו-MRI, אלא אם יש חשד לקרע תלישה.

איך ניתן לטפל בקרע בהסטרינג?

הטיפול- תהליך השיקום של קרע בשריר הירך האחורי וזמן ההחלמה משתנה ממטופל למטופל ותלוי בגורמים שונים – אופי הפציעה, חומרתה, המצב הגופני של המטופל, הפעילות הספורטיבית שאותה מבצעים וציפיות המטופל לחזרה לשגרה. על כן, אין טיפול אחד מוגדר שמתאים לכול, ובניית תוכנית השיקום צריכה להיות מותאמת באופן אינדיבידואלי לכל מטופל.

תכנית הטיפול תכלול אלמנטים של תרגילים לריפוי, שיפור טווחי התנועה וכוח. בנוסף נעבוד על חיזוק השרירים העובדים בשיתוף פעולה עם ההמסטרינג ועמידה בעומסים.

בשלב הראשוני של הפציעה – השלב האקוטי – נתמקד בתהליך הריפוי. לשם כך, נספק לגוף את התנאים האופטימאליים להחלמה של הרקמות הפגועות, הורדת כאב, נפיחות, תרמותרפיה ועיסוי עדין לשרירים על-ידי בשילוב עם תנועות קלות ללא כאב, תנועות פאסיביות, מכשור העוזר בהקלה על הסימפטומים וחבישות במידת הצורך.
ננסה ככל הניתן למנוע ירידה של מסת השריר אשר יכולה להיווצר כתוצאה מחוסר פעילות של השריר עקב הפציעה. לכן, בשלב זה העומסים יהיו מינימליים ועיקר התרגול יתמקד בעבודה על טווחי תנועה ועל תרגילי חיזוק איזומטריים.

בשלב שלאחר מכן נרצה להשיג טווחי תנועה מלאים ללא כאב, כאשר נמקד על טווחי התנועה של מפרק הברך ומפרק הירך – שני המפרקים המשפיעים על אורך ההמסטרינג.

בשלב האחרון נתמקד בחזרה לפעילות גופנית מלאה, בדגש על הפעילות שבוצעה טרם הפציעה, אך בעצימות נמוכה ובנפחי אימון פחותים ובהדרגה נעלה את אחוזי העצימות.

כמו כן, קרע בהמסטרינג הוא פציעה עם אחוזים גבוהים של הישנות, והרבה מהפציעות החוזרות מתרחשות בשבועיים הראשונים שלאחר החזרה לפעילות. גם כאשר הסימנים והתסמינים נעלמים נדרש עוד זמן ארוך על מנת להשיג ריפוי ושיקום מלא של השריר. יתכן שלאחר טיפול קצר הכאבים ושאר הסימנים והתסמינים חולפים והמטופל שמרגיש בריא וללא כאב לוחץ לחזור לפעילות גופנית מלאה.
על כן, השיקום צריך למזער את הסיכוי לחזרה של הפציעה באמצעות הכנה של המטופל לעמוד בעומסים הנדרשים בפעילות המבוצעת. חזרה לפעילות בטרם שוקם השריר במלואו יגרום בסבירות גבוהה לפציעה חוזרת בשריר. שריר שנפצע מספר פעמים הופך להיות קשה הרבה יותר לריפוי.

כמובן שחשוב תמיד לשים לב להכנת הגוף בצורה מיטבית לפעילות ע"י ביצוע חימום מותאם, ביצוע פעילות בעצימות מותאמת לרמת הכושר של שרירי המתאמן, שחרור והרפיה לאחר הפעילות ומנוחה לצורך התאוששות מלאה מהפעילות בין האימונים.