מהי הרצועה הצולבת? ומה תפקידה?
הרצועה הצולבת הקדמית ACL- היא רצועה העשויה מרקמה חזקה שתפקידה לחבר בין העצמות, בין עצם הירך לעצם השוק , ותפקידה לייצב ולאזן בין רכיבי וחלקי הברך.
הרצועה הצולבת הקדמית נמצאת במרכז הברך, והיא יוצרת צורת X יחד עם הרצועה הצולבת האחורית, ומכאן שמן.
תפקיד הרצועה הצולבת הקדמית הוא בייצוב הברך ומניעת תנועה קדמית של עצם השוק ביחס לעצם הירך. בנוסף ברצועה ישנם מרכיבים סיבובים אשר מגבילים תנועה סיבובית של הברך בכל שלב בכיפוף הברך. בלעדי רצועה צולבת תקינה, יחוש הנפגע שהברך "בורחת" לו, הוא יתקשה לעמוד על הרגל הפגועה, ולעלות או לרדת במדרגות.
מהו קרע ברצועה הצולבת? ומה גורם לפציעה הזאת?
אחת מפציעות הספורט השכיחות כשמדובר על פציעות ספורט היא קרע ברצועה בברך. ליציבותו של מפרק הברך אחראים בעיקר השרירים של הספורטאי, וארבע רצועות עיקריות שבתוך מפרק הברך- רצועה צולבת קדמית ACL, רצועה צולבת אחורית, ושתי רצועות צידיות.
קרע באחת או יותר מרצועות הברך נגרם בדרך כלל עקב ביצוע תנועה פתאומית מהירה של הברך, או בביצוע תנועה סיבובית חריפה.
קרע ברצועה הצולבת היא אחת מפציעות הברך הנפוצות בקרב ספורטאים, הפציעה נפוצה בעיקר בענפי ספורט אשר דורשים שינויי כיוון וסיבובים (כדורגל, כדורסל, כדוריד, לקרוס, סקי וכו') הפציעה יכולה לקרות עקב חבלה טראומטית לברך כמו פגיעה פיזית על ידי שחקן אחר (התנגשות) אך מרבית הפציעות דווקא קורות ללא מגע או הערבות של שחקן נוסף, לדוגמא נחיתה לא טובה לאחר קפיצה, נפילה במהלך סקי, מעידה בזמן משחק או פציעה בתאונת דרכים.
מה הם הסימפטומים לקרע ברצועה הצולבת? ואיך ניתן לאבחן את הפציעה?
-
- קול פיצפוץ בזמן התרחשות הקרע.
- כאב חזק מאוד.
- ללא יכולת לדרוך על הרגל.
- נפיחות תוך מספר דקות עד מספר שעות.
- אי יציבות של הברך.
- צימצום טווח התנועה.
יש לפנות באופן מיידי אם קיים חשד לפציעה ברצועה הצולבת הקדמית בברך. יש לפנות לפיזיותרפיסט ספורט ולאורתופד המתמחה בברך. הגעה לאבחון ולטיפול ברצועה בשלביה הראשונים של הפגיעה תסייע בשיקום מהיר ויעיל.
כמו כן, פציעה מסוג זה עלולה גם להוביל לפציעות נלוות, כמו קרע במיניסקוס, פגיעה בסחוס המפרק או פגיעה ברצועות נוספות.
האיבחון נעשה בהתבסס על סיפור המקרה של הפציעה ונסיבותיה, לאחר מכן תתבצע רצף של בדיקות קליניות של הברך על מנת לאמת את הפציעה. מכיוון שלא ניתן למשש את הרצועה הצולבת (נמצאת בתוך המפרק) ולא ניתן לראות אותה באולטרסאונד, לאבחון מוחלט של הפציעה נדרש לעשות בדיקת MRI. בדיקה זו תספק מידע לגבי מידת הנזק בברך, ברוב המקרים, החשש הוא פגיעה במבנים נוספים, כמו קרע במיניסקוס או בסחוס הברך. אבחון של פגיעות נוספות הכרחי למניעת נזק נוסף.
כל אלו יסייעו בהחלטה לגבי הטיפול הנדרש ותכנונו.
איך ניתן לטפל בקרע במיניסקוס?
קרע ברצועה הצולבת גורמת לנזק קשה בברך, שלרוב אינו מאפשר לספורטאים לחזור לפעילות הרגילה. כל קרע של הרצועה הצולבת הקדמית מחייב הפעלה ושיקום של הברך.
מבנה הברך והנוזלים המפרקיים אינם מאפשרים לרצועה הצולבת הקדמית לשקם את עצמה ולהדבק מחדש, אם הקרע לא יטופל, אירועים של "בריחת" הברך יכולים לחזור ולגרום לנזקים בחלקים נוספים בברך כמו סחוס או מניסקוס, ובסופו של דבר יזרזו הופעה של שינויים ניווניים – ארטריטיס של הברך.
ישנן שתי אפשרויות לטיפול בפציעה, טיפול שמרני- טיפולי פיזיותרפיה בהם יש לחזק ולייצב את הברך, או ניתוח לשחזור הרצועה הצולבת.
ההחלטה איזה טיפול נכון יותר, צריכה להתבסס על ממצאי בדיקת ה MRI, ציפיות המטופל (מהי רמת הפעילות הנדרשת, פעילויות יומיומיות או חזרה לפעילות ספורטיבית מלאה) וגיל המטופל.
בהתאם לחומרת הפציעה יקבע אופי הטיפול.
ראשית, טיפול פיזיותרפיה שמרני יתמקד בהחזרת טווחי תנועה מלאים למפרק, הפחתת הנפיחות והכאבים באמצעות חיזוק שרירי הרגל, בכך נשקם את היכולות בסיסיות כמו הליכה ללא צליעה, ירידה ועליה במדרגות. לאחר מכן יהיה ניתן להתקדם ליכולות הדרושות לענפי ספורט שונים, כמו ריצה, קפיצות ושינויי כיוון. שיקום שמרני יכול להימשך 7-4 חודשים. כמובן שגם לאחר תקופה זו מומלץ להמשיך לחזק את הרגל כדי לשפר את המצב ולהוריד את הסיכוי לפציעות נוספות.
פציעה חמורה מאוד עלולה לחייב ניתוח להחלפת הרצועה הקרועה ולאחר מכן תרגילי שיקום להשבת חוזק ויציבות המפרק.
במידה ויש צורך בניתוח, ההמלצה היא לחכות עם הניתוח ולבצע טיפולי פיזיותרפיה עד שהנפיחות והתגובה הדלקתית של הברך פוחתות ועד שטווחי התנועה חוזרים לנורמה, אחרת יתכן קושי לחזור לטווחי תנועה תקינים בשל התגובה הדלקתית של הברך. רק לאחר טיפול באלה ניתן להמשיך לניתוח שחזור הרצועה.
את תהליך השיקום לאחר הניתוח כדאי להתחיל כבר בשבוע הראשון לאחר הניתוח. ולהתמקד בהורדת הנפיחות והפחתת הכאב, חזרה לטווחי תנועה של הברך וחיזוק כל השרירים ברגל. לאחר מכן עבודה על הליכה התקינה ושיווי משקל.
לאחר השגת יכולות אלו יהיה ניתן להמשיך לעבודה המתמקדת באלמנטים כמו שליטה מוטורית, ריצה, קפיצות, האצה והאטה ושינויי כיוון. ולאחר מכן לחזרה לפעילות ספורטיבית מלאה כאשר הדגש העיקרי יהיה על מרכיבי הכושר הדרושים לענף הספורט של המטופל.
